רחל פוסטבסקי

בעקבות קריאת "חי בסרט יווני"...

בהתרגשות אני מסקרת את חווייתי זו.

למען גילוי נאות, הסופר שלמה בורלא מוכר לי ממועדון הרוטרי של זיכרון יעקב.

למעשה חשבתי שאני מכירה אותו באמת, הרי נפגשנו כל כך הרבה פעמים, "שלום , שלום", "מה נשמע?"...

עם קריאת הספר התברר לי שלא רק שאינני מכירה אותו כלל... גם לא יכולתי לנחש מה מצפה לי...

תוך כדי הקריאה, בלי שיכולתי לעזוב את הספר מהיד, חוויתי דיסוננס קוגניטיבי חזק.

מצד אחד מחשבות ורעיונות חשובים, מנוסחים היטב מתחומי הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה החברתית, ופדגוגיה,

התורמים לאושרו והתפתחותו האישית של האדם.

מצד שני סיפור אישי חושפני, קשה וכנה של אדם שנהג בעברו, בניגוד לכל אותם הערכים אותם הוא מייצג היום.

התברר כי האיש שעליו הסיפור, גדול בכמה מידות מהדמות המוכרת.

אני תוהה, מאין הכוחות לעבור מקצה לקצה?

איך שלמה הרים את עצמו בשערות ראשו כלפי מעלה בניגוד לחוקי גרביטציה?

איך הפך אדם עבריין מועד, זנוח בודד ומושפל בילדותו, הכמהה נואשות לאהבה, לבעל משפחה אוהב ומצליח, מרצה ומנטור חשוב ומוערך,

העוזר לארגונים ואנשים פרטיים בארץ ובעולם?

כבר אמרתי, את הספר הזה אי אפשר לעזוב באמצע...

רחל פוסטבסקי

רוטרינת חן - מועדון רוטרי זכרון יעקב

מורה לפיזיקה, מחנכת